חיים מאור: תיקוני זיכרונות 2015-2016
HAIM MAOR: Amending Mempries 2015-2016
A Gallery on the Hill, Metar, Curator: Shira Mushkin.
חיים
מאור: תיקוני זיכרונות
"חייהם של המתים נשארים בזיכרונם של
החיים" - מרקוס טוליוס קיקרו
זיכרון הוא התהליך במוח בו מידע מאוחסן ומאוחזר. בדומה למחשב המוח
מתייק מידע ומעלה עקבת זיכרון או 'תיקיה' בכל פעם שאנו נזכרים במשהו. אך תהליך זה
אינו פועל תמיד במדויק. עם הזקנה נדרש זמן רב יותר לאחזר את ה'תיקיה' הנכונה, או
למצוא את המיקום בו אוחסנה. בנוסף לכך, לא די שזיכרונותינו איטיים יותר עם הזמן
שחולף, הם אף משתנים בכל פעם שאנו נזכרים בהם. הזיכרון המחודש הופך להיות הזיכרון
ה'אמיתי' עבורנו. התהליך דומה לסיפור אשר נערך מחדש בכל פעם שהוא מסופר; נקשרים
אליו רגשות רגעיים אשר מציפים אותנו. הסיפור משתנה יחד עם רגשותינו.
המודעות לשכחה הגוברת עם הזקנה, החשש מאובדן הזיכרונות והפחד לאבד את
זהותנו, מהווים מניע ביצירותיו של האמן חיים מאור בתערוכה "תיקוני
זיכרונות". התערוכה כוללת סדרת עבודות חדשה לצד עבודות אשר נוצרו בשנים
האחרונות. במרבית הציורים ניתן לראות ריבוע קטן אשר מצויר על גבי הציור השלם, ריבוע
אשר נראה כאילו הודבק עליו. זהו ה'ממו' (Memo) - פתקית נייר צבעונית
ובגבה פס דביק, אשר משמשת כנייר לכתיבת מידע קצר, בדרך כלל תזכורת כלשהי המתייחסת
לאובייקט שעליו היא מודבקת. המילה 'ממו' (Memo) הינה קיצור של המילה 'ממורנדם' (Memorandum) שפרושה מסמך או תיעוד כתוב של חוזה או הסכמה כלשהי. בנוסף, המילה
'ממו' הינה חלק מהמילה זיכרון באנגלית (Memory). כלומר, 'ממו' מתייחס לפתקית
כתובה שאמורה לסייע לזיכרון על ידי תיעוד קצר או הבחנה מסויימת. באמצעות ה'ממו'
מאור מבקש לבצע 'תיקוני זיכרונות' לפרטים חדשים שנתגלו ביחס לזיכרון כלשהו המופיע
באירוע המצויר: תיקון מועד האירוע, המקום בו התרחש, הסיבה שתועד וכדומה. אי אפשר
להתעלם מה'ממו'. ה'ממו' מסתיר חלק מן הציור והתזכורת שבו טורדת את המנוחה עד
שתטופל. ה'ממו' הופך להרהור טורדני ונוצר מתח בינו לבין הציור תחתיו, מתח בין תיאור
הזיכרון הסובייקטיבי של האמן לבין ההתרחשות האובייקטיבית. התזכורת, או תיקון
הזיכרון הופך להיות העניין המרכזי.
מלבד ציורי ה'ממו' בתערוכה, ישנם ציורים קטנים יותר המשמשים כסוג של
הערות שוליים (Footnotes) לציורים הגדולים יותר. הערות השוליים אינן
מתפקדות כמקורות לציורים הגדולים, אלא כהערות לגבי הזיכרון אשר מנהלות דיאלוג
ומציעות פרשנות שונה, או מביאות לחיזוקו. בנוסף, מוצגים ציורים של חפצי יודאיקה
אשר מעלים זיכרונות מן העבר. בציורים אלה האמן בודק את האופן בו חפצים מוליכים משקעי
זיכרון, ואת החשיבות ההיסטורית של החפץ במורשת הכללית של העם והמקום ובהיסטוריה האישית
והמשפחתית של מאור החרוטים בזיכרונו.
הצורך לשמר זיכרונות אישיים ומשפחתיים הינו מאפיין מובהק ביצירותיו של
מאור. ציורי ה'ממו', 'הערות השוליים' והחפצים בתערוכה אינם מספקים תשובות ברורות
לצופה. הם מעוררים למחשבה על הזיכרונות האישיים והקולקטיביים של כל אחד מאיתנו. האם
יש נרטיב קבוע לזיכרונותינו או שהם מעין אריגת סיפורים רב-קולית בעלת נקודות מבט
מגוונות? על ידי התבוננות ביצירותיו של מאור אנו בוחנים את ניסיונותיו לתיקוני זיכרונות
שיתכן כי כבר אינם ברי-תיקון. דרך ניסיונותיו לתעד, להבין, לחדד, לשחזר ולאחוז באירועים
שחלפו; דרך זיכרונות חייו או מאורעות שהתרחשו טרם הגעתו לעולם; דרך חלקים שנודעו
לו מהוריו וחלקים שיישארו אבודים לנצח, יחד עם השושלת המשפחתית שנכחדה מן העולם - מאור
מצליח להנציח את מי שכבר אינו בחיים, להרכיב מחדש את זהותו ומהותו מתוך חלקי הזיכרונות
כמו גם ולבנות זיכרונות לדורות הבאים.
שירה מושקין, אוצרת
התערוכה