סובנירים: זיכרון היסטורי ואישי מודחק בעבודותיהם של אמנים ישראלים ופולנים
Souvenirs: Repressed Historical and Personal Memory in the works of Israeli and Polish Artists
הגלריה לאמנות ע"ש אברהם ברון וגלריית הסנאט, אוניברסיטת בן גוריון בנגב. אוצרים: טרזה שמייחובסקה, פרופ' חיים פינקלשטיין, פרופ' חיים מאור. 2008
the Senate Gallery and at the Avraham Baron Art Gallery, Ben Gurion University of the Negev, Curators: Ms. Theresa Smikhovska, Prof. Haim Finkelstein and Prof. Haim Maor. 2008
אבי, דוד מושקוביץ ז"ל, נולד בפלונסק שבפולין.
בשנת 1942 הוא נשלח לאושויץ בירקנאו יחד עם כל משפחתו העניפה.
שרדו ממנה רק הוא, אחיו ושתי אחיות.
אמי, מלכה מושקוביץ ז"ל, נולדה בלנצוט שבפולין.
משנת 1939 היא נמלטה והסתתרה במקומות מסתור שונים באירופה יחד עם משפחתה.
רק היא, אביה ואמה שרדו.
בשנת 1949 אמי ואבי נפגשו על אוניה שהובילה פליטים, שורדי שואה, לישראל.
ביפו הם התחילו מחדש את חייהם, כשמוראות העבר מוצפנים ומודחקים בתוך נפשם,
אך מקרינים ומשפיעים על מהלך חייהם וחיי צאצאיהם.
78446, המספר שקועקע על זרוע אבי באושויץ בירקנאו הוא הסובניר-הירושה-הצלקת שלי ומשמש כמוטיב משמעותי ביצירתי האמנותית.