פוטו יפו 1950

השנה היא אלף תשע מאות וחמישים.

הם, אולי, שנה בישראל.

עיניהם מביטות קדימה לעבר הצלם.

אל עברם הם מסרבים להתבונן.

מסך שחור מפריד בינם לבינו,

לבל תצאנה לאור מאו/רעות.

מרגע זה ואילך, סרט חייהם יוקרן כְּסוף ללא התחלה.

לא יהיו רגעים של אושר מתוק או Happy End הוליוודי.

רק End נצחי במעגל סיזיפי סגור.

גם את תמונת חתונתם נזכור בשחור ולבן